חפצים, הרבה חפצים

קצת יותר משלושה שבועות מתישים ומשתקים עברו עלי מאז שקיבלתי את ההחלטה להרדים את אדי.
שבועות שבהם הגוף שלי החליט לקחת הפסקה – בעזרת נפילת המתח הנפשית, רגשות אשם, ריבוי בחיסונים, אחיינית שמביאה מחלות של גן והרבה הרבה התחמקות מהמציאות – מצאתי את עצמי עם שפעת קיצית, נודדת בין מצפה רמון לבית ואז לתל אביב ועכשיו שוב בבית. הרבה שעות של אוטובוסים, רכבות, תחנות שטופות שמש לבנטינית והליכות רגליות בין לבין.
קצת פספוסים, כמה איחורים שהצליחו להסתנכרן אחד עם השני וגם מזל שיש לי זמן.

אז עכשיו אני בבית עם החפצים. המון המון חפצים.
מאיפה באתם בכלל? מתי הצלחתי לאסוף כל כך הרבה דברים?
לפני חמש שנים עברתי מקראוון של 3 חדרים לדירת חדר וחצי. בדרך נפטרתי מהרבה חפצים שכל תפקידם היה לאסוף אבק. כל מיני פיצ'פקעס (ככה היו קוראות לזה המטפלות בקיבוץ), מכשירי חשמל מיותרים לגמרי עבורי (שואב אבק, מגהץ וכאלה).
הצלחתי לעבור לדירה שנהייתה יותר מרווחת למרות שהיתה רק קצת יותר מחצי הגודל.
מאז כבר עברתי לדירה קצת גדולה יותר (שני חדרים), אבל לא זכור לי שקניתי הרבה מאז.
חוץ מלאסוף טי-שירטס בהופעות או בכל מיני הדסטרטים, לא נראה לי שהצטיידתי בשום דבר רציני מאז.
נוספו רק שולחן אוכל/עבודה שהיה סגור במחסן ומחשב נייח, מדפסת וגורס ניירות שחילצתי מהמשרד שנסגר.
ובכל זאת, אני מרגישה שאני טובעת בחפצים.

היו אילו 4 ארגזים שעברו איתי סגורים עוד מהמעבר הקודם.
ארגזים קטנים שאת חלקם שיחררתי כבר לפני חודשיים: האחד הכיל כ1,000 דיסקים מקוריים (בלי אריזת הפלסטיק) ונמסר לחברים הראשונים שהגיעו לקחת, באחר היו שלל DVD שרובם נלקחו גם הם, יחד עם ספרים רבים ששחררתי. חלקם נשארו, אבל עוד לא התפנתי לסרסר בהם הלאה.
בארגז שלישי היו המון תמונות משני טיולים קודמים במזרח, מהתקופה שעוד צילמתי עם פילם ועקב כך, נשמרו לא מעט תמונות לא מוצלחות. היום הן היו תופסות איזו גיגה בספריה נשכחת על המחשב, שהיתה מגובה בזכרון חיצוני ליתר ביטחון ואולי היתה נפתחת בעוד 20 שנה.
לרגע חשבתי לסרוק אותן, אבל מיד הבנתי שזה יקח לי מלא זמן והרי אלו קבצים שלא אבקר אותם אפילו פעם אחת, במיוחד בהתחשב שבנסיעה הקרובה אצלם כבר עם מצלמה דיגיטלית וגם בכך שרמת הצילום שלי השתפרה מאז בכמה מונים.

זרקתי אותן לפח. יאללה, הגיע הזמן לתמונות חדשות, וליצירת זכרונות חדשים.
הקרטון הרביעי טרם נפתח, ואם זכרוני אינו מטעה אותי, יש שם קצת תקליטים שלא שווים במיוחד (את השווים מסרתי מזמן, כשהבנתי שכבר לא אתקן את הפטיפון שהיה לי).

אז איך אני מתחילה להיפטר מהחפצים? מאיפה להתחיל? עם מה?

פתחתי טבלת אקסל שמחולקת לארבע עמודות:
דברים לאחסון
דברים להשאלה
דברים למכירה
דברים למסירה

Sketch

סביר להניח שהעמודה האחרונה תהיה הכי עמוסה, וגם הכי פחות חשובה לעדכון, לכן – כמיטב המסורת האישית – היא לא תעודכן.
(נחמד – בזמן כתיבת שורות אלו, קיבלתי התראה בפייסבוק על צירופי לקבוצת "
מתנות טבעון" ע"י חברה. תכננתי להצטרף לקבוצה רק בעוד כמה ימים, כשאתחיל לשחרר את החפצים…).
בין עמודת האיחסון לבין עמודת הדברים להשאלה עוד יהיו מעברים. דברים להשאלה יושאלו רק למי שאני סומכת עליה בנוגע לאותו החפץ ואם לא תמצא כזאת, אחפש היכן לאחסן במקום להשאיל.

אוקיי, אז לסדר טבלה זה דבר אחד, אבל לעשות סדר באמת? פיזית? ווטף. איך? למי יש כוח להתמודד עם כל זה?
טוב, דבר ראשון אסדר את המרפסת, אזרוק את המזרונים הישנים של אדי (איפה בכלל זורקים כאלו דברים שתופסים הרבה נפח?), ואז כשהמרפסת תהיה נקיה (על מי אני עובדת? אולי כשהיא תהיה מסודרת), אוציא לשם דברים בכל יום, וזה יהיה אזור המסירה.
עכשיו צריך רק לנקות, להיפטר מ ולסדר את המרפסת. המממ… אולי אפשר להתחמק ולכתוב פוסט בבלוג בינתיים.

בסופו של סדר, ישארו חפצים שמשום מה אני לא רוצה להיפרד מהם. יש להם ערך לא ברור. לא קיבלתי אותם בירושה (טוב, אחד מהם כן), אבל אני פשוט אוהבת אותם:
טי שירטים מהופעות, זוג פונצ'ו מצמר שמלווים אותי כבר 15 שנים, דגם של טארדיס, בובה של מיסטר הנקי – הקקי של כריסטמס (תודה לרוני על המתנות האלו! יו נואו מי סו וול), מאפרה מפוסלת מאבן שאיזה אמן נתן לסבא שלי במתנה ואני קיבלתי מאמא שלי (ואני בכלל לא מעשנת), להב מצור שסיתתתי, נוצות שאספתי וקיבלתי במתנה ודורבנות שאספתי בחצר שאני חולקת עם שכני החביבים – זוג דורבנים (עכשיו יש להם גם גור).
מניחה שבסופו של תהליך יהיו לי כמה ארגזים לא גדולים שאפזר בין חברים. מקווה שלא יהיו יותר מדי כאלו.

IMG_0760

אולי אני דוחה את זה כי לעבור על חפצים ולמיינם, זה כמו לעבור ולפשפש בזכרונות ובמטען רגשי.
תמונות זרקתי בכיף, זו התנקות נהדרת. באופן מפתיע, זה גם לא היה כזה קשה וזה הוביל אותי למחוק תמונות גם מהנייד.
יש איזו תחושת ביטחון לא ריאלית בידיעה שלהכל יש גיבוי, ותמיד אפשר לחזור אחורה ולחפש בתיקיות. אבל כמה זה באמת נחוץ? והאם תחושת הביטחון השקרית הזאת היא בדיוק מה שהיא – שקרית. אשליה? האם בכלל אמצא קבצים ישנים שהשם שלהם מורכב מאותיות ומספרים? האם אזכור שבכלל שמרתי את הקבצים האלו?
חוץ מתמונות של האחיינית שלי, כמה יוצא לי לחזור אחורה? ומה הטעם בלחזור אחורה ולהיזכר? בשביל תחושת הביטחון השקרית הזאת, גיביתי את התמונות לזיכרון חיצוני ומהנייד עצמו מחקתי כמעט את כולן. למחרת גיליתי שהגיבוי לא בדיוק שמר את כל התמונות ואין לי מושג מה נשמר ומה לא. תקפה אותי תחושת אובדן מוזרה. מה כבר איבדתי? תמונות שאסתכל בהן מעט מאוד, אם בכלל? הרי רובן היו תמונות שחוזרות על עצמן – צילמתי את אדי 8 תמונות רצופות ובסוף בחרתי אחת. אבל שכחתי למחוק את כל השאר. וככה עם כל תמונה.

יוצא שכמו בחיים עצמם: אני אוגרת חפצים, קבצים, רגשות, עלבונות, חוסר ביטחון וכו', מקטלגת אותם איפשהו בתיקיה נידחת ומשאירה אותם לצבור אבק.
אין בכך שום תועלת. יותר מכך – הרכוש הזה (הרגשי והפיזי) יושב עלי כמו משקולת.

כשאני חושבת על זה, בעצם, גם הבלוג הזה הוא תיעוד ושמירה של זכרונות. גם הוא צבירה של מחשבות שיקוטלגו לתוך קטגוריות ותגיות לעיון מאוחר (אם בכלל).

ככל שאני בוחנת את החפצים שלי, אני מבינה שיותר מכמות, יש בעיקר חוסר סדר.
בעיקר יש הרבה מטענים של דברים. מטען לכל דבר. לפעמים גם כמה מטענים; כי נתקעתי בעיר זרה בלי מטען, כי צריך גם ליד המחשב וגם בחדר השינה, כי היה אחד לרכב, כי היה אחד שלא הייתי נעולה על זה אם הוא תקין או לא, אז לא זרקתי. מטען לנייד, מטען לאייפד, מתאם להטענת העט האלקטרוני, מטען לאייפוד, מטען לבטריה של המצלמה, מטען ללפטופ.
(חס וחלילה שאשאר בלי סוללה, קליטה, זמינות, העולם הוירטואלי בכף ידי.)
כבלים לכל דבר. לחבר מפה לשם, עם קצה כזה וקצה אחר, ארוך וקצר, מפוצל ומסוכך ומה לא.

זהו. אין ברירה. צריך להתחיל לסדר.
משתדלת להזכיר לעצמי שהמיון הזה הוא עבודה ברוכה, שאין דבר יותר כיף מלסיים דברים לפני הדד-ליין (פחחחח, על מי אני עובדת), שאני ארגיש הרבה יותר טוב כשאראה את הבית מתרוקן.
כל אלו נכונים. השאלה היא אם הפעם באמת אצליח להתעלם מהדד-ליין מהצד הנכון (כי לגנוב קצת זמן אחרי הדד-ליין זה משהו שאני כבר מורגלת בו).

ॐ नमः शिवाय

 

תגובה אחת בנושא “חפצים, הרבה חפצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s