פשוט שוטטות

בעוד ימים ספורים (19 ביוני) יצויין בעולם יום השוטטות הבינלאומי. (גם בתל-אביב הוא יצויין באירוע חביב.)
אחרי יומיים של שוטטות מאוד מוצלחת ברחובות ליסבון, יש לי תירוץ מעולה להרחיב רק מעט על הפעילות החביבה עלי.

IMG_1323

אני תיירת גרועה.
הולכת לישון מוקדם (יחסית), קמה מאוחר. לא ממהרת "לנצל את היום". לא מתעניינת באטרקציות תיירותיות.
מחפשת רחובות קטנים להאבד בהם.
אם חייבת להיות מטרה – הדרך היא המטרה. יותר מדוייק – כל מה שבדרך: מכולת קטנה, חנות לשכפול מפתחות, מתפרה, פאב שכונתי.

"שוטטות היא הליכה באפס מעשה וללא תכלית. בישראל, כאשר השוטטות נעשית בנסיבות מחשידות, היא מהווה עבירה לפי חוק העונשין, המטיל חצי שנה מאסר על מי שנמצא 'משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה'." (מתוך וויקיפדיה.)

ללא תכלית? השוטטות עצמה היא התכלית. החופש המוחלט. חופש מהליכה בתלם, חופש מלו"ז, חופש מצרכנות תיירותית. ללא ספק, איום על הסדר הציבורי. איום על המערכת. האם יש תכלית נעלה מזאת?

לשוטטות יש פס-קול:
לפעמים הוא יהיה מידע דיגיטלי דחוס במכשיר סלולרי ויוזרק ישירות לאוזניים. בפעמים אחרות פס הקול יורכב מהסביבה עצמה: טקטוק של רמזור מעבר חציה, התראה של דלתות מטרו נסגרות, צליל ההאטה של הטראם, א/נשים דוברים שפה זרה, סכו"ם שפוגש צלחת, צחוק מתגלגל, ציוץ ציפורים, הרוח בצמרות העצים, גל מתנפץ על מזח, כלב נובח, רוכלת צועקת, נגן רחוב.
לשוטטות יש ריח:
של מאפה טרי, פליטות מאגזוז, דשא שנקצץ זה עתה, שתן, דגים, בשר צלוי, מיץ של זבל, קפה, קינמון.



שוטטות זה גם להאבד במרחב ולא להילחץ מכך. בעצם, לצפות לכך. להשתאות כשנגלה הרחוב שמעבר לפינה. לנסות להבין איפה אני בתוך המרחב. לפעמים להתלהב שהצלחתי ולפעמים להתבאס מההבנה שלא הלכתי מספיק לאיבוד.
זה גם להגיע לצומת רחובות ולהמר איזה רחוב טומן בחובו חוויות שמתאימות לי היום.

לא כל שוטטות היא מוצלחת.
לפעמים קורה שהכיוון שבחרת ללא כל תכנון מוקדם, מביא אותך לאזור תעשייתי, או מרכזי מדי. לפעמים סתם לרחוב משעמם של משרדים סגורים ביום שבת. קורה אפילו שאני נקלעת לרחובות של חנויות יוקרה. האמת, שגם שם אני מוצאת את עצמי מרותקת מהעולם הזר הזה שנגלה לעיני. עיצובים שלרוב נשגבים מבינתי ומחיר חולצה מכוערת יעלה יותר מאשר כרטיס טיסה ללונדון (כן, הראש כבר מכוון לשם). המבט שלי נפגש במבטו של המוכר שבתוך החנות. מעניין מה הוא חושב כשהוא מביט בי. אלו הרגעים בהם אני מרגישה כפרית במיוחד.

שוטטות זה לפעמים להגיע במקרה לנקודה מאוד מתויירת ולגלות די מהר שיש סיבה טובה לכך שהמקום מושך תיירים. להנות מהאטרקציה לרגע ולהמשיך הלאה למקום בטוח – הסמטה הקרובה ביותר.

לא צריך לנסוע עד ליסבון, פראג או ורנאסי כדי לשוטט. ימים יפים מאוד עברו עלי בשוטטות בעיר התחתית של חיפה (על אמנות הרחוב המדהימה שחיה ובועטת בה) ובתל-אביב אני מגלה בכל פעם סמטה חדשה בכרם תימנים ובנווה צדק. בטבעון אהבתי במיוחד לגלות כל מיני קיצורי דרך ודרכים מקשרות על הגבעות שבמרכז כמעט כל רחוב. עכו העתיקה וצפת גם הן זכורות לי לטובה.

צאו לשוטט. אם בא לכםן. לא צריך יום חג לשם כך.

ועוד כמה קישורים:

  • בזמן שחיפשתי לשדך הייפרלינקים למושגים, הזכיר לי גוגל שיש לי אתר שמור על שוטטות – פרוייקט שוטטות. זכרתי שנתקלתי בו באיזה פוסט של תנועת ההאטה. זוכרת ששמרתי אותו ולא זוכרת שאי פעם הקדשתי לו זמן. למרות האינסטינקט להתרחק מהוראות לשוטטות, נראה לי שאקדיש לו קצת זמן.
  • כתבתי קצת בעבר על שוטטות בפוסט בואי נעשה כלום. מוזמנים ומוזמנות לעיין גם בו. האמת היא שהשוטטות פזורה בחלק ניכר מהפוסטים בבלוג זה. 

4 תגובות בנושא “פשוט שוטטות

    1. בוודאי שיש – את/ה לא באמת צריכ/ה את האישור שלי שיש 🙂
      הריחות והצלילים, כמו ברחובות, משתנים ממקום למקום ומעונה לעונה ובהתאם לשעה.
      עכשיו אני חושבת על היער שמאחורי הבית בטבעון. איך רחש העלים עליהם דרכתי היה שונה בקיץ לעומת החורף. אהבתי יותר את ריחות החורף פשוט כי היתה להם יותר נוכחות, אבל בקיץ היה קל יותר לשמוע את בעלי החיים (גיריות, דרבנים, חזירים).

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s