שגרה זה לא כ"כ רע

ההרפתקאה שהיתה, וייטנאם, עברה. בוודאי שיש לי מסקנות ממנה. איפשהו. מתישהו אתפנה אליהן. אני לא רוצה להגדיר את וייטנאם כטעות. בטוח יש מה ללמוד שם, אבל אין לי מוטיבציה כרגע לברר מה למדתי. לא ויתרתי מהר, ניסיתי, כשלתי. זהו. היה. נגמר. כבר קצת יותר משבוע ברישיקש. איזו רגיעה. הזמן כמו עובר להילוך איטי. היומיים הראשונים … המשך קריאת הפוסט שגרה זה לא כ"כ רע

עייפות של שנה בדרכים

שנה. שנה של נדודים. של חיים מתוך תיק גב. של שינה באוטובוסים, רכבות, חדרים משותפים, חדרים פרטיים, ספות של חברות. שנה של להתעורר ולא להיות בטוחה באיזו מדינה אני ואיזו שפה מדוברת ברחוב. אני עייפה. מחפשת שוב, מקום להתקע בו לחודשיים. למי יש כוח לזוז כל הזמן? מאז פברואר לא נשארתי במקום אחד יותר מ-3 … המשך קריאת הפוסט עייפות של שנה בדרכים

יונייטד קינגדום

אז עבר מלא זמן מאז שעדכנתי פה. מעניין למה. לא בטוחה שאני יודעת. אולי, אולי כי הרגשתי שאלו פשוט החיים עצמם. בראש, ולפעמים קצת על הנייר ועל גבי דפי הגוגל דרייב עלו רעיונות לרשומות על החיים כאישה נוודת, ועל נוודות ואקולוגיה, והיתה גם רשומה שהיתה אמורה להסביר לעצמי מה עושה הופעה לטובה (בעקבות שלל ההופעות … המשך קריאת הפוסט יונייטד קינגדום