שגרה זה לא כ"כ רע

ההרפתקאה שהיתה, וייטנאם, עברה. בוודאי שיש לי מסקנות ממנה. איפשהו. מתישהו אתפנה אליהן. אני לא רוצה להגדיר את וייטנאם כטעות. בטוח יש מה ללמוד שם, אבל אין לי מוטיבציה כרגע לברר מה למדתי. לא ויתרתי מהר, ניסיתי, כשלתי. זהו. היה. נגמר. כבר קצת יותר משבוע ברישיקש. איזו רגיעה. הזמן כמו עובר להילוך איטי. היומיים הראשונים … המשך קריאת הפוסט שגרה זה לא כ"כ רע

על אוכל, מוסר ורגשות אשם.

בין שתי הרשומות האחרונות, עברו חודשיים. עכשיו, אחרי ימים בודדים, אני מוצאת רצון לכתוב שוב. קטמנדו המהממת. עומס של צבעים, ריחות, מוצרי צריכה, רחובות צרים, מסעדות, פאבים, אטרקציות תיירותיות, סטופות, שווקים, כיוונים. חיים. דבר אחד חסר לי. אוכל טבעוני. אוכל טבעוני עם חלבונים. החוסר הזה משבש לי את האיטיות, את הרוגע. אני בסוג של חוסר … המשך קריאת הפוסט על אוכל, מוסר ורגשות אשם.