צמצום ועיניים גדולות

כמעט שבועיים וחצי בפראג. מחר, היום האחרון שלי פה לפני שאמשיך הלאה להמבורג להופעה של The Good the Bad and the Queen (מזתומרת מי אלה???). אין לתאר כמה אני אוהבת הופעות חיות. מאז שהגעתי, הייתי כבר בהופעה של מיוז ובהופעה של קאס מק'קומבס. הראשונה היתה הופעת אצטדיונים מלאה באפקטים וטרראם והאחרונה היתה הופעת מועדון קטנה, … המשך קריאת הפוסט צמצום ועיניים גדולות

על מוזיקה ורגשות (מיני פוסט לא קשור)

מוזיקה היא רגש. מוזיקה היא גם זיכרון. מוזיקה היא מתנה שקיבלתי וגם חלקתי. יש מערכות יחסים שכל מה שנותר לי מהן הוא שיר אחד, או מיקסטייפ אחד, או אלבום אחד, או אמן שלעולם יקושר לי למישהו הזה שפעם אהבתי. היה איש אחד שלכאורה בכלל לא היה חשוב, אבל! הוא הכיר לי את צ׳ט בייקר בלילה … המשך קריאת הפוסט על מוזיקה ורגשות (מיני פוסט לא קשור)