על אוכל, מוסר ורגשות אשם.

בין שתי הרשומות האחרונות, עברו חודשיים. עכשיו, אחרי ימים בודדים, אני מוצאת רצון לכתוב שוב. קטמנדו המהממת. עומס של צבעים, ריחות, מוצרי צריכה, רחובות צרים, מסעדות, פאבים, אטרקציות תיירותיות, סטופות, שווקים, כיוונים. חיים. דבר אחד חסר לי. אוכל טבעוני. אוכל טבעוני עם חלבונים. החוסר הזה משבש לי את האיטיות, את הרוגע. אני בסוג של חוסר … המשך קריאת הפוסט על אוכל, מוסר ורגשות אשם.